• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        דצמבר 2001

        איילת ברג, טוביה חורב ושלמה פ' זוסמן
        עמ'

        איילת ברג (1), טוביה חורב (2), שלמה פ' זוסמן (3),

         

        (1) ג'וינט-מכון ברוקדייל לגרונטולוגיה והתפתחות אדם וחברה, (2) המח' למדיניות וניהול מערכות בריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, (3) האגף לבריאות השן, משרד הבריאות, ירושלים

         

        המחסור בנתונים בתחום הדנטלי, הביא את ג'וינט-מכון ברוקדייל לערוך מחקר מקיף באוכלוסייה הכללית. מאמר זה מהווה חלק מהמחקר המקיף, ומטרתו העיקרית היא לאתר הבדלים בנגישות, בזמינות ובאיכות השירות בין סוגי מירפאות-השיניים.

        באוכלוסיית המחקר נכללו כל תושבי המדינה שגילם מעל 22 שנה. הנתונים נאספו באמצעות ריאיונות טלפוניים בחודשים מרץ-מאי 1998.

        ממימצאי המחקר הנוכחי עולה, כי 59% מהמרואיינים דיווחו על ביקור בשנה האחרונה במירפאת-שיניים. רק 12% דיווחו כי הגיעו למרפאת השיניים ביוזמתם לביקורת מונעת תקופתית. מרואיינים שביקרו במירפאות השיניים של קופת-חולים דיווחו על השיעור הגבוה ביותר של כוח-עזר, כגון סייעות או שינניות, ועל קבלת הסברים מרופא השיניים לגבי מהות הבעיה הרפואית והטיפול בה. ההמתנה לתור במירפאות של קופות-החולים היא הארוכה ביותר, אולם משך ההמתנה לטיפול בתחומי המירפאות הוא הקצר ביותר. לעומת זאת, זמן ההמתנה לטיפול במירפאות הציבוריות הוא הארוך ביותר.

        מימצאי המחקר מדגימים, ששביעות הרצון מהסדר והניקיון במירפאות של קופות-החולים (90%) היא גבוהה יותר בהשוואה למירפאות הפרטיות (78%) והציבוריות (46%). הציון המשוקלל הגבוה ביותר (טוב מאוד) לשביעות רצון מטיפול, ניתן למירפאות השיניים הפרטיות ולמירפאות השיניים הקיבוצים (63% ו-67%, בהתאמה), בהשוואה למירפאות של קופות החולים (49%), למירפאות הציבוריות (55%) ולמירפאות של חברה או תאגיד (43%).

        עלות הטיפול נתפסת כגבוהה יותר בקרב המבקרים במירפאות קופות-החולים לעומת המירפאות הפרטיות, ובאופן כללי נתפסת העלות של טיפול שיניים כגבוהה. שיעור נמוך של האוכלוסייה פונה למירפאת השיניים לצורך ביקורת מנע, ורבים מהמרואיינים דיווחו שלא קיבלו מרופא-השיניים שלהם כל הסבר על מהות הבעיה בה הם לוקים או על הטיפול הנדרש.

        במחקר מוצגים גם נתונים ממדינות אחרות. מימצאי המחקר יכולים להוות בסיסי מידע, שיסייע למקבלי ההחלטות בתחום המדיניות של בריאות השן בישראל.

        מרץ 1998

        נטע בנטור, רויטל גרוס ואיילת ברג
        עמ'

        Screening Tests for Detecting Breast Cancer: Performance Rates and Characteristics of Patients

         

        Netta Bentur, Revital Gross, Ayelet Berg

         

        JDC-Brookdale Institute of Gerontology and Human Development, Jerusalem

         

        Screening tests including mammograms for early detection of breast cancer are in the basket of services provided under the National Health Insurance Law. The law also defines the population groups entitled to mammograms, and sets the frequency of the test as once every 2 years. The aim of this study was to examine the screening rates for early detection of breast cancer at the inception of the law, in order to monitor future changes in performance rates, and identify the characteristics of those unlikely to undergo these tests, in order to promote the use of screening tests by them. This study is part of a comprehensive survey examining the effect of the National Health Insurance Law on the Israeli population.

         

        The survey, carried out in the summer of 1995, included a sample of 1,400 Israeli residents aged 22 and over. To determine performance rates for clinical breast examinations a subgroup of 515 women aged 30 and over was sampled. To determine performance rates for mammograms, 173 women were aged 50-74 (the entitlement ages under the law), were sampled. 54% of women aged 30+ reported having had at least 1 clinical breast examination during their lifetime, and 56% of women aged 50-74 reported having had a mammogram during the past 2 years. Variables with an independent effect on the likelihood of having had a clinical breast examination by a physician during the past 2 years were: being over the age of 50, having at least 9 years of education, being a veteran resident of Israel (as opposed to a new immigrant), and being Jewish. Variables with an independent effect on the likelihood of having a mammogram during the past 2 years were: being a veteran resident of Israel, and having a high income צ which was found to have a borderline effect. The findings of the survey emphasize the importance of changing the behavior patterns of both women and physicians, informing women about their entitlement to the tests, and raising consciousness of the importance of having repeated clinical examinations by a physician, as well as mammograms.

        איילת ברג ודן יובל
        עמ'

        Patient Satisfaction with Care in Acute-Care Hospitals

         

        Ayelet Berg, Dan Yuval

         

        JDC-Brookdale Institute of Gerontology and Human Development, Jerusalem

         

        Patient satisfaction with the hospitalization process is an important element in the measurement of quality of care. Information from a survey of patients' experiences could therefore help hospitals improve their service, and provide decision-makers with relevant information. We present the findings of a study of some 4,500 patients, aged 18+, released from hospitals in the fall of 1993 and of 1995 from the wards of 9 acute care hospitals, psychiatric and geriatric wards excluded. Self-administered questionnaires were sent and returned by mail, with an overall response rate of 82%.

         

        Despite the many changes in Israel's health system in general and its hospital system in particular, and the social and demographic changes between those 2 periods, patient satisfaction remained constant. Of those discharged from medical or surgical wards, 70% were satisfied to a "great" or "very great" extent with their hospital experience. There was improvement in most areas of hospitalization in the course of the 2 years. The greatest improvement was with regard to admission, nursing staff, hotel services, in patient satisfaction food and supplies. On the other hand there was deterioration in visiting conditions and hours. Satisfaction with physicians, nurses and hotel services had the strongest links with general satisfaction.

        רויטל גרוס, דינה פלדמן, יונתן רבינוביץ, מרים גרינשטיין ואיילת ברג
        עמ'

        Characteristics of Adults with Emotional Distress, and Patterns of Mental Health Services Use

         

        Revital Gross, Dina Feldman, Yonathan Rabinowitz, Miriam Greenstein, Ayelet Berg

         

        Health Policy Research Unit, JDC-Brookdale Institute and Mental Health Division, Ministry of Health, Jerusalem and School of Social Work, Bar Ilan University, Ramat Gan

         

        We sought firsthand data on the extent of perceived mental health needs and on patterns of use of mental health services among Israelis aged 22 and over. The data are from a national survey conducted in 1995. A random sample of phone numbers from the telephone company's computerized listings yielded 1,395 completed questionnaires (response rate, 81%).

        At some point in their lives, 27% had experienced emotional distress or mental health problems with which they had difficulty coping alone; 13.4% reported that they had such an experience during 1995. According to multivariate analysis, those more likely to report mental health problems were women, those with a chronic disease, Russian immigrants, divorced or widowed adults, those with a low level of education, and members of the Clalit sick fund. 38% of those who had ever had emotional or mental health problems had asked for help. The proportion of those seeking help was high among respondents aged 35-55, Hebrew speakers (compared to speakers of Russian or Arabic), and city dwellers, and the rate was low among members of the Clalit sick fund. Of those who did seek help, 39% went to a psychologist or a psychiatrist, 25% to their family doctor, 19% to a family member or friend, 7% to a social worker or social service agency, 6% to other medical personnel, and 4% to a psychiatric hospital. 30% turned for assistance to the private sector and 70% to the public sector.

        These findings have special significance in view of the impending reform of the mental health services. As mandated by the new National Health Insurance Law, mental health services are to be included in the basket of health services provided by the sick funds. The data can be of use in the management of sick funds and for physicians working in the community, as they prepare for this change. In addition, the data will be of aid to national policy makers in planning services suited to the needs of different population groups and to allocate resources more rationally.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303